לא יודע מה אתכם, אבל עבדכם הנאמן (ניצן קידר, המראיין) כבר נכווה משוק ההון. וזה לא שלא ניסיתי.
קראתי כתבות על מניות לפני שנכנסתי אליהן, אבל איכשהו מיד אחרי שקניתי התחילו ירידות… והאמת? נלחצתי ומכרתי. אחר כך עשיתי קורס ניתוח טכני אצל “גורו” השקעות מוביל אבל בפועל בכסף הפרטי שלי לא הצלחתי לקבל תוצאות, בטח לא כמו שקיוויתי. יצאתי מהשוק אבל אם להגיד את האמת… אני מרגיש פספוס. מרגיש שאני יכול יותר, שחסרה לי פיסת המידע האחרונה כדי לפצח את זה.
ואז נתקלתי בפרסום (יהיר) של מנהל השקעות צעיר שטוען שזה דווקא די קל ולגמרי אפשרי.
האמת, אחרי בירור קטן גיליתי שהדברים שמולי רובינזון אומר חדשים אולי למשקיע הפרטי בישראל אך לא בתעשיית ההשקעות העולמית. שם כבר כמעט 90 שנה השיטה הזאת סוחפת משקיעים, כשב-63 השנים האחרונות וורן באפט, המשקיע הגדול בעולם, הוא נושא הדגל הראשי שלה. “איכשהו” לישראל זה לא הגיע…
נראה שיש גורמים אינטרסנטים שדואגים שנחשוב שניהול השקעות הוא עסק מסוכן וזולל זמן המיועד למקצוענים בלבד. האם יתכן שמדובר במסווה לתעשיית עמלות ענקית שהאינטרס הגדול ביותר שלה הוא גביית דמי ניהול כל חודש דרך תעודות סל, קרנות נאמנות, קרן ההשתלמות ותיקי השקעות? כשמדברים עם מולי רובינזון אי אפשר להתעלם מהמחשבה הזאת.
מניית MIDD. לדעת לקרוא את הנתונים העסקיים של החברה הביא לרובינזון תשואה נהדרת של קרוב ל-1,000% ב-10 שנים (ממאגר אישי)
אז מה בעצם ה”טריק” רובינזון?
“הטריק הוא להבין במה אתה משקיע. נקודה. תיק השקעות של אדם פרטי בארץ מורכב בדרך כלל ממספר גדול מדי של השקעות” אומר רובינזון “הדבר נובע מתפיסה שגויה שפיזור השקעות גדול מונע סיכון. אבל אם השקעות אמיתיות הן לטווח הבינוני ומעלה, כך שמראש הסיכון נמוך, למה צריך ‘לפזר סיכונים’ ולקנות את המניות הגרועות יחד עם הטובות בתוך קרנות ומדדים. למה לא להתמקד במניות הטובות ביותר ולתת להשקעות שלנו להיות במסלול הרווחי ביותר. שהכסף יעבוד עבורנו הכי קשה שאפשר”
רגע, מדד ת”א 125 מבטיח לי שקניתי את המניות הטובות ביותר, לא?
“ממש לא. הוא מבטיח לך שרכשת את המניות הכי גדולות מבחינת שווי שוק.
אבל חברות גדולות הן לא תמיד חברות טובות לתיק ההשקעות שלך. אולי עדיף לך לרכוש את כל החברות שהמנכ”ל שלהן עובד בחברה יותר מעשור או שהאות השלישית בהן היא ג”.
מה קשורה האות השלישית בשם החברה להצלחה בהשקעות?
“בדיוק, זה לא קשור. בדיוק כמו שלא קשור שהמנכ”ל שלהן ממנכ”ל אותן כבר עשור וכמו שלא קשור לרכוש את 125 הגדולות ביותר. זה שהמנכ”ל נמצא כבר עשור בחברה לא אומר שהוא מנכ”ל טוב. יכול להיות שהתוצאות שלו עד היום לא טובות, יכול להיות שהיה מנכ”ל טוב בהתחלה והיום הוא כבר עייף. גם קניית חברה גדולה לא מבטיחה הצלחה בהשקעות. חברה גדולה כנראה הייתה בעבר חברה טובה אבל מי אמר ‘שהעתיד’ שלה לא נמצא כבר מאחוריה? אולי היא עדיין חברה טובה אבל המחיר שלה יקר להחריד?! זה שהיא גדולה לא נותן חותמת כשרות כלשהי שכדאי לרכוש אותה”.
מעניין, אז מה היא “חברה טובה” שאתה מדגיש שצריך לקנות כדי להצליח בהשקעות?
“אני רואה שתפסת את העניין, באמת כדי להצליח בהשקעות אתה חייב לרכוש חברות טובות, אני קורא להן ‘חברות מבצר’. אבל זה לא מספיק. צריך גם שהמחיר שלהן יהיה מפתה. אני תמיד מקפיד להיכנס למניה רק אם יש בה הנחה משמעותית על מחיר המחירון כך שהסיכון שלי נמוך.”
לא ענית לי על השאלה קודמת, מה הסוד לקניית “חברת מבצר”?
“חברת מבצר היא חברה שהעסק שלה, הביזנס, הוא פשוט ומובן עבור המשקיע ששם בה את כספו. זה הגיוני. כדי להצליח בהשקעות אתה חייב להבין במה אתה משקיע. תחשוב על זה, יצחק תשובה וטדי שגיא כשהם באים לעשות עסקה, הם בודקים את החברה שהם עומדים לרכוש. לא יעלה על הדעת אחרת. הם אנשי עסקים.
אותו הדבר לגבינו, אם אנו רוצים להיות משקיעים אמיתיים אנו צריכים להיות אנשי עסקים ולא ‘רוכשי מניות מהמרים’ שקונים ומתפללים שהמחיר יעלה. אנשי עסקים ירכשו רק עסקים שהם מבינים בהם. בנוסף, בגלל שלנו אין המון זמן ללמוד כל מניה שאנו הולכים לקנות, אנו חייבים להיות יעילים ולכן נחפש לרכוש עסקים שהם פשוטים להבנה עבורנו – עסק פשוט ומובן”.
יפה, אז זה כל מה שצריך לדעת כדי לענות על ההגדרה של חברת מבצר?
“כמעט, זה העיקר. מלבד עסק פשוט ומובן הדבר השני שאדרוש מחברת מבצר זה היסטוריה תפעולית עקבית, כלומר שהחברה נמצאת בביזנס שלה כבר כמה שנים טובות ושהיא לא חברה חדשה. אנו נרצה לראות הוכחות כדי לרכוש אותה, אני דורש תוצאות מושלמות ב- 5 הנתונים העסקיים המרכזיים. יש לי ‘מכונת רנטגן’, שכל אחד יכול להשתמש בה, שמוציאה את הנתונים האלה מהאינטרנט בכמה לחיצות בלי מאמץ.
הדבר השלישי והאחרון שאני דורש כדי להגדיר חברה כמבצר הוא שיהיו לה סיכויים טובים בטווח הרחוק – כלומר, אני צופה עתיד לתחום הפעילות של החברה ועתיד לחברה עצמה בתוך התחום”.
אתה יכול לפרט…? אולי לתת דוגמא לחברת מבצר?
“ברור, לדוגמא, לפני שנה וחצי רכשתי מניות של בנק אינטרנטי בארה”ב שנתנו לי תשואה גבוהה במיוחד, יותר מ- 57%. הבנק הזה קיים יותר מ- 20 שנה מה שאומר שהוא שרד את משבר הדוט.קום בשנת 2000 ואת המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. תחשוב על זה, שני המשברים האחרונים היו בליבת העסקים שלו, אינטרנט ובנקאות, ובכל זאת הוא ‘שרד’. אני אומר שרד עם מרכאות בגלל שהנתונים שלו מדהימים, אז וגם היום.
בנק בעיניי הוא עסק פשוט ומובן (מקבל פיקדונות, נותן הלוואות, מרוויח מהפער וגם מרוויח מעמלות), היסטוריה תפעולית עקבית אמרנו כבר שיש לו ולגבי סיכויים טובים בטווח הרחוק; מדובר כפי שאמרתי בבנק אינטרנטי שאין לו סניפים פיזיים אך הוא זמין לכולם אונליין. בגלל שאין לו סניפים העלויות שלו נמוכות כך שהוא יכול לגלגל את החיסכון ללקוחות ולתת ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות ולקחת פחות ריבית על ההלוואות ועדיין להרוויח המון – כלומר, יש לו יתרון תחרותי גדול על פני המתחרים.
הבנק הזה יותר יעיל מ-96% מהבנקים בארה”ב, שצריכים לשלם שכירות וארנונה על הסניפים וכמובן גם לאייש אותם בעשרות אלפי עובדים. בשורה התחתונה אני אוהב את היתרון התחרותי שלו בתחום, אין ספק שיש לו סיכויים בטווח הרחוק”.
איך לקנות חברות מבצר בזול?
שריין מקומך להדרכה החדשה של רובינזון בשידור חי
האמת זה נשמע בסיסי, פתאום לא ברור איך משקיעים מעזים לרכוש חברות שהן לא חברות מבצר. האם האקדמיה תומכת בשיטת ההשקעות הזאת?
“ברור שלא. מה להם ולהשקעות אמיתיות? וורן באפט אמר פעם לגבי מיעוט המחקרים בתחום השקעות הערך: ‘לא יכולת להתקדם במחלקות כספים במדינה הזאת, אלא אם חשבת שהעולם שטוח’. למעשה כבר בשנת 1985 שאלו את באפט בראיון, אם שיטת ההשקעות שלו כל כך פשוטה למה לא מחקים אותו? התשובה שלו הייתה ‘לא מחקים אותי בגלל שהשיטה כל כך פשוטה’.
הוא גם אמר: ‘ישנה סטייה בטבע האנושי להפוך דברים פשוטים למסובכים’. באקדמיה מתעסקים הרבה עם נתונים. מה קורה בשנת בחירות? מה קורה אם רוכשים מניה בשני ומוכרים בחמישי? אבל לאנשי עסקים לא אכפת מהשאלות הללו וגם לנו כמשקיעים אמתיים לא אמור להיות אכפת'”.
“לא מחקים אותי בגלל שהשיטה כל כך פשוטה”. וורן באפט, 1985
רובינזון ממשיך, “באקדמיה אוהבים למצוא בנתונים מהעבר דפוסים שבדרך כלל לא יחזרו בעתיד, לפחות לא בדרך שניתן לעשות בהם כסף. כשעובדים עם אלפי נתונים ניתן להריץ עליהן סטטיסטיקות, רגרסיות ועוד ביטויים שאוהבים שם באקדמיה. שוב, גם זה לא קשור למשקיע הפרטי שצריך להבין את ההשקעה שלו ושלא נכון לו להשקיע במאות חברות.
במצב אידיאלי יהיו בתיק שלי בין 5-9 חברות שאבין כל אחת ואחת מהן בדיוק. איך ניתן להבין ולעקוב אחרי מאות חברות? מה לזה ולהשקעות? לכן באקדמיה לא עושים מחקרים רבים בנושא. 5 עד 9 חברות זה לא מדגם מייצג שניתן להריץ עליו את המושגים המופשטים שלהם. בנוסף, לא שמעתי מעולם על פרופסור כלשהו שגילה שיטת השקעות סטטיסטית חדשה והפך ממנה למיליונר, נהפוך הוא”.
אבל אולי דווקא באפט הוא סוג של גאון? דוגמא להצלחה חד פעמית שלא תחזור?
“קודם כל, כל מה שדיברנו עליו עד עכשיו היה מאוד הגיוני ומתקבל על הדעת (להבין במה אנו משקיעים). בנוסף, באפט הוא לא הדוגמא היחידה למשקיע שפעל בשיטת השקעות הערך והצליח. המורה שלו בנג’מין גרהאם מי שלמעשה המציא את השיטה הניב למשקיעים בשותפות ההשקעה שלו כ- 22% בממוצע בשנה לאורך מספר עשורים. תלמידים נוספים של גרהאם כמו ויליאם ג’. רואן, אירווינג קאהן, וולטר שלוס וצ’ארלס ברנדס גם השיגו לאורך זמן תשואות יוצאות מגדר הרגיל עבור המשקיעים שלהם. כך שקשה לומר על ההצלחה של באפט שהיא דבר חד פעמי”.
ולאדם פרטי שמנהל את ההשקעות שלו לבד, לאיזו תשואה שנתית הגיוני לצפות?
“שוק המניות הכללי נותן כ- 7 אחוזי תשואה בשנה, ע”פ נתוני העבר, תלוי תזמון כמובן ובהנחה ולא נכנסת לשוק ערב משבר. לעומת זאת, וורן באפט הצליח להשיג כ-20% אחוזי תשואה בשנה בממוצע לאורך 54 שנים. היעד האישי שלי צנוע יותר. בשיטת “מגע מידאס” (השיטה בה רובינזון השיג את התוצאות שלו) לצורך חישוב ‘מחיר המחירון’ של מניה אני שם נתון של 15% בשנה.
אני רואה שאתה מתחיל לחשב בראש את השפעת ההבדל בין האחוזים. בוא נעשה את זה יחד: אם השקעת 100,000 ₪ בתשואה של 15% בשנה, יותר נחמד לקבל אחרי עשור 400,000 שקלים ולאK 200K – שתקבל בהשקעה של 7%.
אם תמשיך להשקיע את הכסף 5 שנים נוספות, בתשואה הגבוהה יותר כבר יהיו לך 800,000 שקלים במקום 280K שתקבל בתשואה הנמוכה. שים לב שבדוגמא לאורך כל השנים לא הוספת שקל נוסף להשקעות שלך מלבד הסכום המקורי. זה יכול להיות ההבדל בין ביטחון כלכלי לקריסה, הפחד לא למצוא עבודה במקרה ויפטרו אותך בגיל 50″.
“השקעות בשיטת מגע מידאס יכולות להיות ההבדל בין ביטחון כלכלי לבין הפחד לא למצוא עבודה בגיל 50”
מאיזה סכום אפשר להשקיע בשיטה שלך?
“השאלה מאיזה סכום אתה רוצה להתחיל לקבל החלטות נכונות ולגרום לכסף שלך לעבוד בשבילך? אין סכום נכון להתחיל לקבל החלטות נכונות. אם יש לך 100$ בלבד, תקנה מניה אחת של חברת מבצר שנמכרת בהנחה. כשיהיה לך יותר תקנה עוד, לפחות אז כבר תדע מה צריך לקנות. מי שרוצה להמר ולפעול בשוק ההון בלי שיטה מוכחת שעובדת, עדיף לו ללכת לרולטה בקזינו”.
ובכל זאת יש סכום מומלץ?
“אם יש לך בין 20,000 ל- 250,000 שקלים להשקעה במניות, שיטת ‘מגע מידאס’ תהיה מושלמת עבורך”.
ומה אם פתאום אצטרך את הכסף?
ההשקעות נזילות לגמרי ובכל רגע אתה יכול למכור ולהשתמש בכסף. אבל המיינדסט הנכון להשקעה בשיטה, הוא בדיוק כפי שבאפט נוהג להגיד: ‘אל תחזיק מניה 10 דקות אם אתה לא מוכן להחזיק בה 10 שנים’. במציאות, יש חברות שקניתי ותוך שנה הן עלו יותר מפי שניים. גם באפט לא תמיד מחזיק בחברות שלו עשור”.
נשמע מעניין, אבל בשורה התחתונה כולנו אנשים עובדים. איך אפשר להשקיע את כל הזמן שצריך?
“שאלה מצוינת, בעבר אדם שעובד לא היה יכול להשקיע בשיטה של וורן באפט, בלי להשקיע זמן רב במציאת חברות ונתונים. אבל היום בזכות הטכנולוגיה שהתקדמה ובזכות קיצורי הדרך ששיטת מגע מידאס מאפשרת, זה הפך לאפשרי ואפילו חובה, במיוחד עבור אנשים עובדים!
אנו חייבים להגדיל את ההון שלנו ולמנף את העבודה בצורה ‘פאסיבית’, כך שבעתיד כל שקל שאנו מרוויחים היום יהפוך להרבה יותר. זאת הדרך הזמינה והאפשרית ביותר לנצח את יוקר המחייה”.
רגע, אז כמה זמן צריך להשקיע כדי לקבל תוצאות?
“בשלב הלמידה צריך להשקיע כ- 20 דקות ביום, כדי לקבל יסודות נכונים. בפועל אני רואה שהסטודנטים שלי בתוכנית הלווי וההכשרה אוהבים להשקיע יותר. זה ממכר. בהמשך שכבר יהיו לך השקעות פעילות, חצי שעה בשבוע יספיקו לך כדי להיות בעניינים, לא צריך יותר מזה. אם בעתיד יהיו לך תקופות לחוצות עדיין הכסף שלך ימשיך לעבוד ולא תאלץ לשמור עליו כל שנייה”.
מה אתה אומר בעצם, שזה מתאים לכולם?
“ממש לא. זה לא מתאים למי שחושב שניתן בבורסה לעשות ‘כסף קל’, שאפשר להרוויח סכומים עצומים תוך חודשים בודדים. זה גם לא מתאים למי שמאמין ששוק ההון יכול להיות הכספומט החדש שלו, שיוציא לו כל חודש משכורת נוספת ללא כל מאמץ. אני רואה שאתה מחייך, אבל יש פרסומות באינטרנט שמבטיחות את זה. בפועל, כנראה כל מי שמתפתה לזה מפסיד שם את כספו. השיטה מתאימה למי שמוכן להיצמד לשיטה שהוכיחה את עצמה”.
